מה הקשר למילים פיצוחייה, חנות נוחות ופיצוצייה

בימי הקיץ החמים רצו אנשי העלייה השנייה מיץ, ואכן הקיוסקים הראשונים היו ביתנים קטנים שמכרו רק מיצים. המוכרים היו לרוב אנשים שמסיבות בריאותיות לא יכלו להשתתף ביישוב הארץ. המילה טיילה בשפות רבות עד שהגיעה לעברית. נוסף לעברית מצויה המילה גם בשפות אנגלית, צרפתית, רוסית, טורקית ופרסית.

לעברית כנראה הגיעה מרוסית, אף שישנה טענה שהיא הגיעה לעברית מאנגלית. אל הרוסית הגיעה מטורקית מהמילה KIOSHK, שמשמעותה ביתן, ולטורקית מפרסית, KUSHK, שמשמעותה ארמון ולא קשורה כלל לממכר משקאות, קלים או לא קלים. 

הקשר הוא ש-KUSHK היה מבנה פרסי, לרוב בית קטן מוקף גנים. לימים ציין את כלל המבנים הקטנים סביב הבניין המרכזי הגדול של שליטי פרס, או בכלליות ארמון.

ואכן הקיוסקים הראשונים היו ביתנים או דמויי ביתנים. עם העלייה הרביעית, שהייתה בורגנית יותר באופייה, החלו הקיוסקים להתרחב ומכרו אף סיגריות, משקאות חריפים וחטיפים. אלו גדול והתרחבו, וגם חנויות שכבר לא היו ביתנים עדיין נקראו קיוסק. העלייה הרביעית אף כונתה בבדיחות "עליית הקיוסקים".

לאט לאט החלו למכור בחנויות אלו גם פיצוחים, והן קיבלו את השם העממי פיצוחייה. קיוסקים או פיצוחיות רבים המשיכו לעבוד גם אחרי שעות סגירת החנויות ואף בשעות המאוחרות, ולמעשה שימשו כמו חנויות הנוחות של ימינו, חנויות שבהן אפשר לקנות מוצרי אינסטנט ברוב שעות היממה.

אחת החנויות הראשונות בישראל מסוג זה הייתה חנות בקינג ג'ורג' תל אביב, ששילבה בין מילת הסלנג "פיצוץ" למילה "פיצוחייה", ומכאן פיצוצייה. החנות פתחה עוד סניפים בעיר, ולאחר מכן נפוצו בארץ חנויות דומות וקראו לעצמן בשם זה. אף אחד לא רשם זכויות יוצרים או פטנט על השם.

כך גם נקראו מוצרים רבים ששמם העממי היה למעשה שם החברה הראשונה שייצרה אותם, כמו פלאפון, ארטיק וקרטיב ופריג'ידר ועוד ועוד.

דעה מעניינת הציג חוקר השמות ג'יימס קוצ'ריין, ולפיו קיוסק אימר היה שם של אדם שנולד בהונגריה והקים רשת של מאות קיוסקים באימפריה האוסטרו-הונגרית. ככל הידוע נפטר בעוני בשלהי מלחמת העולם השנייה. 

אם כן, אתם יכולים לקנות בקיוסק, בחנות נוחות, בפיצוחייה, בפיצוצייה, ואף ביממית, המונח שקבעה האקדמיה לחנות שפתוחה ברציפות יומם ולילה.

קראו גם: אטימולוגיה ברגע, מרדכי רוזן, 1999