מאמי - כינוי חיבה נפוץ. יש הטוענים שמקורו מהמילה האנגלית mommy או mummy, שהתחיל ככינוי חיבה לאמא ובהדרגה הפך לכינוי חיבה כללי. לא נוח לי עם הסבר זה, כיוון שהיינו מצפים שיופיע ככינוי חיבה כללי גם באנגלית או בשפות נוספות. הסבר קרוב יותר לדעתנו הוא שהמונח הגיע מצרפתית, ma mie, הלבן של הלחם שלי, שהפך בהשאלה ליקירתי, כמו דובשנית שלי. ביטויים רבים הגיעו לעברית מצרפתית, אם מהתקופה שבה צרפתית הייתה שפת הלימודים בארץ, ואם בתקופה מאוחרת יותר, דרך העולים מארצות צפון אפריקה.

בתרבות מאמי מופיע בהרבה מקומות, אופרת הרוק "מאמי" של הלל מיטלפונקט, שירו של אייל גולן, שירם של אילן גולדהירש ומיכאל פטישי בביצוע ארנון צדוק ועוד.

כפרה - "כפרה עליך", אמרה נטע ברזילי, על במת האירוויזיון לפני כל אירופה או לפחות לפני כל הצופים באירוויזיון. באחד הפורומים מישהי שאלה מאיזו שפה הגיעה המילה. היא כמובן הגיעה מעברית ממנהג הכפרה, המנהג שבו חפץ או בעל חיים מכפר על העוונות של החוטא. כינוי החיבה הגיע אל העברית הישראלית מהמרוקאית היהודית, ושם "כפרה עליכּ" הוא קיצור לאני כפרה עליך, כלומר אני אוהב אותך כל כך עד שאני מוכן לכפר על עוונותיך. בעברית זה הפך כמובן ל"כפרה עליך" והגיע, בין היתר, עד לשיר של נצ'י נצ'.

מותק - קשה להאמין, אבל כבר בתנ"ך יש נטייה של השם מותק, שם במשמעות הפשוטה מתיקות או עסיסיות: תֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה – הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים?" (שופטים ט, פסוק אי). שירים רבים קרויים בשם מותק, כולל השורה האלמותית "אל תקרא לי מותק, זה עושה אותי לדג משוקולד" משירה של צרויה להב בביצוע קורין אלאל. אפשר גם למצוא דמיון לשפות אחרות כמו sweetie באנגלית.

נשמה - נשמה היא כנראה קיצור לנשמה טובה, כינוי חיבה לאדם טוב וחיובי. עם השנים אף התגלגל לצורה זכרית למהדרין, נשם. את הצירוף "נשמה שלי" אפשר למצוא בכמה שפות אירופיות, למשל בספרדית Mi alma או ברוסית моя душа ובפרסית ג'ונם. 

חיים - אחד הביטויים הנפוצים בסלנג בשנים האחרונות הוא "חיים שלי" או בקצרה "חיים" ואף "חיימוש" ו"חיימי". וכולם קיצור למשפט שלם עם נושא ונשוא "אתה החיים שלי", כמו בשיר של אום כולתום, "אינתה עומרי". בערבית המדוברת אפשר למצוא גם "חייתי". וגם בספרדית mi vida חיים שלי במשמעות יקירתי וגם בהונגרית életem

חמוד - במקורות מצויה בעיקר המילה "חמודות". בתנ"ך בספר דניאל, י', י"א למשל: "וַיֹּאמֶר אֵלַי דָּנִיֵּאל אִישׁ-חֲמֻדוֹת…"

ולפי הפרשנים, איש שמעלותיו חמודות, כלומר חומדים אותן, רוצים בהן. ומכאן גם עלם חמודות, עלם שחומדים בו או בתכונותיו. חמוד הוא הקיצור לביטוי זה, וייתכן גם שחדר אלינו מהערבית.

חַבִּיבִּי - "חביבי" בבי"ת דגושה בא מהערבית ומשמעותו אהובי, יקירי. בעברית הישראלית האהבה הפכה לחיבה, וחביבי הפך לכינוי לא רשמי ולא מחייב, ותקוע עמוק בתודענתו בזכות "הכול עובר, חביבי" וההוא עם השפם.

יקיר - יקיר כמובן בא אלינו מהתנ"ך מהמילה יקר. הוא מופיע בפסוק בירמיהו "הבן יקיר לי אפרים" ושרד עד ימינו בעשרות שירים ומכתבים.

אבא/אמא - מלבד כינוי חיבה להורים משמשים "אבא" ו"אמא" כינויי חיבה כלליים, גם של הורים לילדיהם. הטענה המקובלת שכינויי חיבה אלו הגיעו אלינו מהמרוקאית, למשל הכינוי אבויה, שהתגלגל בעברית לאב'לה, או אומי שהפך לאמא'לה. אך אפשר למצוא גם ביידיש טאט'לה וממא'לה במשמעות אבא'לה ואמא'לה בהתאמה.

נסיך - כינוי חיבה זה לא שונה מהרבה שפות אחרות וכמובן שותף לשאר בני המלוכה, מלך ומלכה, שאף הם זכו להיכלל בעברית ככינויי חיבה.