מה ההבדל בין עריכת לשון ותוכן לאתרים לבין עריכת טקסטים אחרים? יש שני הבדלים מרכזיים המשלימים זה את זה: דרכי ההגעה לאתרים ודרך הקריאה באתרים.

איך אנשים מגיעים לאתרים

הדרך הנפוצה ביותר שמגיעים לאתרי אינטרנט היא מנועי החיפוש, ובראשם גוגל. מה זה אומר? שבראש מעייניהם של הגולשים מילת החיפוש או הביטוי. ועליהם יש לשים את הדגש. אם הגולש לא ימצא מענה מהיר לשאלתו או לצורך שלו, הוא יעזוב מהר את האתר.

לדוגמה "איפה יש מסעדות טובות במקסיקו":  אם נקבל סקירה ספרותית רחבה, כמו בטקסט אקדמי, על כל המסעדות במקסיקו - או על כל המסעדות הטובות במאה העשרים, נעזוב מהר. לכן כדאי להפחית ככל שאפשר את הרקע או לא לכתוב עליו כלל. חשבו כמה מתסכל עבורכם לסרוק את כל הטקסט באתר כדי לקבל את המידע שחיפשתם.

כמובן תמיד נחשוב מה המידע שהגולש מחפש. אם הגולש מחפש "החליפות האסלאמית", הוא מחפש מידע רחב. אבל אם הוא מחפש "אינסטלטור מומלץ", הוא מחפש שירות ולא טקסט מעמיק.

דרך נפוצה נוספת להגיע לאתרים היא הרשתות החברתיות. זו דרך שונה ממנועי החיפוש. מהרשתות החברתיות אנשים מגיעים בזכות כותרת אטרקטיבית, תקציר המידע (מטא) ותמונה מושכת. הרבה מכירים את הביטוי "קליק בייט", שמשמעותו כותרת מסקרנת שמטרתה היחידה היא לגרום ללחיצה על הקישור, כמו "את זה הילדים שלכם לא תרצו שתראו". אומנם הכותרות האלו מביאות לחיצות (קליקים) אבל לא מביאות קהל איכותי, החיוני מאוד לאתרים המציעים שירות. כלומר אנשים ייכנסו למאמר או לאתר אבל לא ירכשו או ישהו בו זמן רב. אף על פי שבדרך זו אנשים מגיעים לאתר, עדיין חשוב להם למצוא את מה שהתעניינו בו. אם זה לא יסופק, יעזבו לאתר אחר שבו ימצאו את המידע.

יש דרכים נוספות להגיע לאתרים, למשל דרך קישורים מאתרים אחרים, לרוב מעולמות התוכן הדומים, וכן דרך כתיבה ישירה של הקישור או מדיוור הנשלח לדוא"ל - שני האחרונים מתאימים יותר למי שכבר מכירים את האתר ומתעניינים בתוכן שלו ולאו דווקא בתוכן ייחודי של מאמר יחיד. 

בכל מקרה, מה שמשותף לכל דרכי ההגעה לאתר הוא שהגולשים מחפשים את הערך עבורם, או נחשפים אליו ורוצים לדעת את המידע המדויק הרלוונטי אליהם ובמהירות.

דרך הקריאה באתרים והרלוונטיות לקידום אתרים

דרך הקריאה באתרים היא תוצאה ישירה של דרכי ההגעה לאתרים, ובעיקר מנועי החיפוש. הקריאה שלנו באתרים היא קריאה של סריקת מידע, הרי האינטרנט כולו הוא הטקסט שלנו. בניגוד לקריאה בספר או בעיתון, הקריאה באינטרנט קשורה בראש ובראשונה למילים שאנחנו מחפשים. וכפי שכבר ציינו אם לא תהיה תוצאה רלוונטית שאותה נמצא מהר, ננטוש את האתר ונחפש את התשובה במקום אחר.

יש כמה שיטות למצוא את המידע מהר יותר. השיטה הכי טובה היא לכתוב את המידע בכותרת, בלי משחקי מילים, בלי התחכמויות. כך אני יודע שהגעתי למקום הנכון. כמו כן כדאי שהמידע הרלוונטי יופיע מיד, והגולש ידע שהגיע למקום הנכון.

דרך נוספת היא כותרות הביניים, שבהן יכול להופיע גם מידע חדש על הנושא או מידע רחב יותר. שיטה זו טובה גם למנועי החיפוש. כיום מנועי החיפוש מזהים גם כותרות מודגשות.  חשבו למשל על אתר כמו ויקיפדיה, שבו מגיעים לכותרת המשנה לפי מילות החיפוש. כדי להקל את העבודה על מנועי החיפוש יש לשנות את העיצוב בכותרות לעיצוב של כותרת.

עוד דרך  היא תיאורי המטא - אלו תקצירים המופיעים במנועי החיפוש, בעיקר בגוגל, ובעזרתם אפשר לדעת מה נושא המאמר אם מילת החיפוש מוזכרת בתקציר.

בעבר הייתה חשיבות רבה יותר למספר מילות החיפוש והיו נוהגים לבדוק שמילת החיפוש או ביטוי החיפוש מופיעים מספיק פעמים. כיום זו לא הדרך העיקרית המשפיעה על מיקום האתר במנועי החיפוש. משפיעים יותר  הם אמינות האתר, הוותק שלו, הקישורים האמינים המפנים אליו ומספר העדכונים בו. עם זאת זו עדיין תכונה נמדדת אך כבר לא הכי חשובה ואף חשוב לא להפריז בה. דרך נוספת להבין על מה הטקסט, עבור הקורא ועבור מנוע החיפוש, היא ביטוי החיפוש שמופיע בכותרת הקישור - url.

אסכם את התכונות של טקסט לאתר הרלוונטיות גם לקורא וגם למנועי החיפוש:

1. ביטוי החיפוש בכותרת. רצוי שביטוי החיפוש יפתח את הכותרת. למשל אם כותבים על דוד בן גוריון, עדיף "דוד בן גוריון, חייו ופועלו" ולא "חייו ופועלו של דוד בן גוריון"
2. אזכור ביטוי החיפוש העיקרי כבר בפסקת הפתיחה
3. אזכור הביטוי בכותרת משנה או כותרת אחת לפחות המעוצבת ככותרת
4.  אזכור הביטוי בתקציר
5. אזכור של הביטוי כמה פעמים במאמר בהתאם לאורכו, לא מעט מדי ולא הרבה מדי. כמה זה מעט מדי או הרבה מדי? יש תוספים הבודקים את זה, שעליהם נרחיב

חשיבות הקריאות בעריכת טקסט לאתרים

על הקריאות כבר כתבתי כאן, והיא חשובה במיוחד ורלוונטית לעורך הלשון. כאמור, באינטרנט אנחנו צריכים למצוא את המידע מהר ואנחנו קוראים תוך כדי סריקה. כדי שנישאר יותר זמן ואולי נעבור למאמרים אחרים באתר, צריך לוודא שהטקסט קריא, מעניין ומספק את המידע שהגולש חיפש אותו או התעניין בו. לעורך לשוני יש הכלים לדעת אילו מהמשפטים מסורבלים, מתי החזרות לא מוצדקות, איך לנסח אותם בעברית באופן קריא, איך לבנות את הקשר הלוגי בין משפטים ופסקאות וליצור טקסט תקין ומתאים למשלב. אלו הדברים העיקריים שהופכים את הטקסט לקריא יותר:

א.  טקסט ללא שגיאות כתיב, דקדוק ותחביר

ב. פסקאות קצרות

ג. משפטים קצרים

ד. כותרות ביניים בטקסטים ארוכים

ה. משפטים פעילים במקום משפטים סבילים

ו. שימוש במילות קישור נכונות ומדויקות לתאר את הקשר הלוגי בין המשפטים והפסקאות

ז. שימוש במשפטים מגוונים ובאוצר מילים מגוון. כלומר כמה משפטים ברצף שמתחילים באותה מילה אינם מגוונים מספיק

כיצד תורמת העריכה הלשונית לעריכת טקסטים לאתרים

הבנו מהם הדגשים העיקריים בעריכת טקסט לאתרים - עריכה לשונית ועריכת תוכן. אך מה תפקידו של העורך הלשון או העורך הלשוני?

מצב השוק היום: כיום רוב מי שעוסקים בכתיבה לאתרים הם כותבי תוכן ללא רקע בעריכה. הרבה פעמים הם יכולים להיות כותבים שיווקיים נפלאים, קופירייטרים מחוננים או סתם אנשים שהסכימו לעבוד במחירים נמוכים מאוד.

השוק משווע לכותבים בעלי יכולת עריכה, שמכירים את השפה על בורייה, יודעים כיצד לנכש את הטפל מהעיקר ולכתוב באופן קולח ורלוונטי. מהניסיון האישי שלי למדתי שהחלטות רבות שקיבלתי בעבודתי בתפקיד עורך ספרים, מאמרים ועבודות אקדמיות רלוונטיות גם בכתיבה ובעריכה לאתרים. הניסיון בעריכה, ההיכרות עם אוצר המילים הרחב של העברית, עם השגיאות הנפוצות, עם משלבים שונים מאפשרים ליצור טקסטים קריאים ורלוונטיים שחסרים כל כך היום ברשת.

כיום יש אתרים רבים שלא ערוכים נכון, הן מבחינת קידום האתרים, הן מבחינת הקריאות. עורך מנוסה יכול לשפר פלאים את המצב.

אילו כלים נוספים צריך עורך לשוני לדעת בעריכת טקסטים לאתרים

לעומת ספרים, עבודות אקדמיות ועיתונים - שבהם יש הפרדה מוחלטת בין הכותבים לעורכים, ברוב האתרים המצב שונה. הסיבה היא שבאתרי אינטרנט אפשר לתקן בכל עת וכמובן גם רוצים לחסוך בעלויות. אם אתם רוצים לערוך לאתרים צריך להתמצא גם בכתיבה, בעיקר כתיבה שיווקית, משום שרוב המעסיקים בתחום הם עסקים שרוצים להגדיל את המכירות שלהם.

בהרבה מקרים צריכים להבין גם בעריכת תוכן או ניהול תוכן - כל מה שרלוונטי ליצירת התוכן לאתר שעליו אתם ממונים. לשם כך צריך להכיר מערכות ניהול תוכן. אני עובד בעיקר בוורדפרס. מערכת נוספת לניהול תוכן לאתרים היא ויקס.  לאתרי סחר מערכות ניהול תוכן פופולריות הן מגנטו, שופיפיי, קונימבו ותבניות וכלים נוספים של וורדפרס. בארגונים גדולים, בעיקר ממשלתיים, נפוצה מערכת sharepoint. בגופים מסוימים ידרשו מכם לכתוב או לערוך את הדיוורים השונים לקהל הלקוחות. הכלים הנפוצים לשם כך הם רב מסר או smoove.

מי שרוצה להתמחות בעולם ניהול התוכן קצת יותר מאשר עריכת טקסט כדאי שילמד גם מושגים בסיסיים בקידום אתרים, כמו חקר מילות מפתח, ביטויי זנב ארוך, בניית קישורים וחקר מתחרים; כדאי גם ללמוד את עולם הרשתות החברתיות, אפיוני שפה, מיקרו קופי ועוד. זה עולם שלם ורלוונטי למי שבאמת רוצה להתמחות בתחום ולעשות קצת יותר מעריכה. עם זאת, יש גם גופים המעסיקים עורכים שהם גם כותבים ומסתפקים בכך, ואת ניהול התוכן הם משאירים למומחים.

כלים לעריכת טקסט 

היופי בעולם הדיגיטל הוא הדיוק. לא צריך לבדוק ידנית שכל פרמטר תקין, אלא יש תוספים שבודקים את זה בשבילך, הן בהיבט של קידום אתרים, הן בהיבט של קריאות. אלו שני התוספים העיקריים לוורדפרס :

  yoast

rank math

 רנק מת' הוא החדיש יותר ובו פונקציות חינמיוות רבות יותר.  

בעברית מומלץ לעבוד בתוסף כרום, כך שיסמן שגיאות כתיב והקלדה. באנגלית מומלץ להשתמש ב-gramaarly המאפשר לזהות שגיאות דקדוק, כתיב וסגנון באנגלית.

אני גם ממליץ, לפני שמעלים את הטקסט למערכת ניהול התוכן, לעבור עליו בגוגל דוקס. בגוגל דוקס הטקסט מגובה אוטומטית. אפשר לראות את החלופות לשגיאות תוך כדי הכתיבה ולהחליף מיד לצורה המוצעת.

רוצים לדעת יותר על נושא עריכה לאתרים או זקוקים לשירותי עריכת טקסט לאתר? אפשר לפנות אלינו בוואטסאפ, במייל או בפייסבוק. נחזור בהקדם.