קריאות היא התכונה שגורמת לטקסטים להיות קריאים יותר. כלומר זו התכונה שהופכת טקסטים לברורים יותר, ויזואלית וגם בהיבטי לשון ותוכן. קריאות היא תרגום של המונח באנגלית readability.

ואיך זה קשור לקידום אתרים? טקסטים קריאים פחות וברורים פחות גורמים לנו לשהות פחות במאמר או באתר. ולכן אנחנו מתחילים לחפש מידע במקומות אחרים. מצב זה משפיע הן על ההמרה (פניות מלקוחות ומכירות), הן על המקום במנועי החיפוש, כמו גוגל.

היום יש תוספים המודדים את רמת הקריאות של הטקסט. רוב התכונות שהם כוללים במדד הקריאות שלהם מוכרות לעורך הלשוני. כצעד ראשוני אני ממליץ על תוסף Yoast  (יואסט) שמודד הן את רמת הקריאות, הן את ההתאמה של מילות המפתח לקידום אתרים. עורך לשון מנוסה ומקצועי ידע איך ליישם כללים אלו בקלות רבה ואף ליישם כללים שאינם במדד. כללים אלו יהפכו את הטקסט לקריא יותר, ברור יותר, מעניין יותר וישפיעו לטובה על מיקומכם בגוגל ועל זמן השהייה באתר.

אורך משפטים

משפטים ארוכים הם משפטים שבהם אנחנו לא עוצרים לרגע. אין נקודה ואין פסיק. בתוסף Yoast ממליצים על 20 מילים למשפט. כל משפט מסתיים כמובן בנקודה. במקרה שבו יותר מרבע מהטקסט הוא משפטים ארוכים, הוא ייחשב קריא פחות. טיפ להפיכת משפט ארוך לקצר: הפכו משפטים מורכבים לפשוטים. דוגמה: במקום "דני הוא החבר הכי טוב שלי, שאני מכיר אותו עוד מימי התיכון" - אפשר: "דני הוא החבר הכי טוב שלי. אני מכיר אותו עוד מימי התיכון". 

הכלל הוא כלל אצבע, שאינו מתיימר להיות מדויק. מובן שיש מקרים שאנו נאלצים לפרט יותר ויש משפטים תמציתיים, שדורשים יותר מידע. עורך לשוני מנוסה ידע לכוון את הטקסט לכיוון הרצוי.

אורך הפסקה

אורך הפסקה הוא כלל חשוב מאוד בקריאה באתרים. קשה לקרוא על מסך טקסט שאינו מחולק.גם מבחינה פסיכולוגית כשרואים טקסט ארוך שכולו פסקה אחת, אנשים לא נשארים לקרוא את המאמר. פסקאות עוזרות לקורא להתמקד בנושאי המאמר.

בתוסף יואסט ממליצים על אורך של 150 מילים לפסקה. עד 200 מילים אורך הפסקה נחשב סביר, ומעל מספר זה הפסקה נחשבת ארוכה מדי. אם יש יותר מדי פסקאות ארוכות, הטקסט נחשב לא קריא. מה צריך לעשות? פשוט לשנות את מבנה הפסקאות ולחלק אותן אחרת.

מה עורך לשון עושה? עורך לשון באתרים בודק לא רק את אורך הפסקה אלא גם את המידע בה. חשוב יותר מהאורך הוא שבכל פסקה יהיו מידע חדש ונושא חדש שלא דיברו עליהם בפסקאות הקודמות. עורך גם בודק את המבנה הנכון של הפסקאות, למשל הצגת הנושא בפסקה הראשונה והטיעונים וההצדקות בפסקאות העוקבות. כדי לכתוב מבנה מדויק ככל האפשר כל פסקה מכילה משפט מפתח, העוזר להתמקד בנושא הפסקה. 

כותרות ביניים

כותרות ביניים הן כלי הכרחי כדי להפוך את הטקסט לקריא יותר. אלו הכותרות הפזורות בתוך הטקסט, בניגוד לכותרת הראשית ולכותרת המשנה. אומנם הן מוכרות כבר מעיתונים, אך באתרים יש להן חשיבות רבה יותר. אנחנו מגיעים לטקסט באתר לרוב באמצעות חיפוש. כותרות הביניים עוזרות למצוא את המידע המדויק שמחפשים, וכן לנווט טוב יותר בטקסט.

יואסט ממליץ להפריד כל 300 מילים בכותרת ביניים. באתרים כלל זה חשוב במיוחד. הסיבה היא שקריאה באתרים שונה מקריאה בספרים. מאמר באתר אנו סורקים בעינינו ומחפשים את המידע המבוקש. סיבה נוספת היא שמנועי החיפוש מזהים את הטקסטים המזוהים ככותרות, וזה עוזר להם להתמקד במילות החיפוש. סימון טקסטים ככותרות רלוונטי גם לנושאי נגישות, החשובים ביותר לאתר. כך לקויי ראייה יכולים להתמצא בטקסט בקלות רבה יותר.

הכותרות צריכות להיות אינפורמטיביות ככל האפשר. על אף הפיתוי להשתמש בכותרות פיקנטיות או חלקיות (טיזריות), מנועי החיפוש ואיתם הגולשים מחפשים בעיקר מידע.

משפטים מגוונים

בשיח פנים מול פנים אנחנו משתמשים פעמים רבות באותן מילים ובאותן מילות קישור. כך אפשר לשמוע אנשים מתחילים כל משפט ב"כאילו", ב"בעצם", ב"אתה שומע" ואין־ספור ביטויים אחרים. אלו מכונים בעגה המקצועית "סמני שיח". טקסט שיש בו חזרות רבות מדי מפריע לקצב הקריאה. יואסט בודק כמה משפטים רצופים מתחילים באותה מילה. יש מילים המועדות יותר להופיע בראש משפט, כמו אבל, אז, הוא וזה או כינויי הגוף. דמיינו משפט כמו "אני אוהב שוקולד. אני אוהב עוגות גבינה. אני אוהב את רינה הגננת". בעוד בדיבור ניסוח זה טבעי, בכתיבה נפגע הרצף ואנו מתקשים לעקוב. לכן עדיף: "אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה ואת רינה הגננת".

שני טיפים למשפטים מגוונים:

1. השתמשו במילים נרדפות.
2. במקרה של שם עצם שחוזר פעמים רבות החליפו אותו בכינוי או להפך. למשל: "רונן בא אליי אתמול לשחק. רונן נשאר לישון". אפשר להחליף ל"הוא נשאר לישון". וכמובן שגם להפך. למשל: "הוא בא לשחק. הוא נשאר לישון". אפשר: "הוא בא לשחק. ואז רונן נשאר לישון", בהתאם להקשר.

מה עורך לשון בודק שהתוסף לא בודק: עורך לשוני שעוסק בעריכת ליטוש לא יסתפק רק בלבדוק משפטים רצופים ואת תחילת המשפט. הוא יבדוק שאין מילים שחוזרות לעיתים תכופות מדי לכל אורכו של הטקסט.

פועל פעיל לעומת סביל

גם משמעות הפועל משפיעה על קריאות הטקסט. פועל פעיל הוא פועל שבו אדם או סובייקט מבצע פעולה. פועל סביל הוא פועל שבו מבצעים פעולה על מישהו אחר. לדוגמה "אכל" הוא הפועל הפעיל, ואילו "נאכל" הוא הסביל; "סיפר" הוא הפועל הפעיל, "סופר" הוא הסביל. ריבוי בפעלים סבילים נחשב מעורפל יותר, כיוון שלא ברור מי עושה הפעולה. כך למשל במשפט "נהרגו עשרות אנשים" לא ברור מי עושה הפעולה, מי הרג.

אם מציינים את מבצע הפעולה, המשפט הופך לארוך ומסורבל מדי. למה לכתוב "התפוח נאכל על ידי דני" אם אפשר לכתוב "דני אכל את התפוח"?

גם כאן זה כלל אצבע שאינו מחייב בכל המקרים. אם רוצים להדגיש את התפוח למשל, טבעי יותר שהתפוח יהיה בתחילת המשפט. בתוסף מעדיפים שרק פחות מ-10% מהמשפטים יהיו סבילים, ואילו מעל 15% משפטים סבילים הם אות אזהרה.

עורך לשוני לאתרים יודע להפוך במהירות כל משפט סביל לפעיל, יודע מתי משפט סביל רצוי לפי ההקשר ומתייעץ עם הכותבים לשם כך.

מילות קישור

טקסט בלי מילות קישור הוא טקסט שנקרא בנשימה אחת בלי מעצור למחשבה וגם טקסט שקשה להבין. מה הקשר בין המשפטים במשפט הבא? "הייתה תאונה. דן איחר לבית הספר" האם מהמשפט הזה נובע שדן איחר לבית הספר? אולי, אבל לא בהכרח. כדי להבין את המשפט לחלוטין צריך להיות "הייתה תאונה. ולכן דן איחר לבית הספר".

בתוסף יואסט ממליצים ש-30% לפחות מהמשפטים יתחילו במילות קישור. ואם פחות מ-20% מהמשפטים מכילים מילות קישור,יופיע סימן אדום שלפיו הטקסט לא קריא מספיק.

ומה עושה עורך הלשון? הוא לא מסתפק במדידה שטחית של מספר מילות הקישור. אלא הוא גם בודק שאתם משתמשים במילות הקישור הנכונות: "אבל", במשמעות ניגוד; "כאשר" במשמעות זמן; "במידה ש" ו"ככל ש" במשמעות מידה; ועוד. כמו כן הוא בודק שמילות הקישור תקינות לפי החלטות האקדמיה והמדקדקים: "מאחר ש" ולא "מאחר ו", "אם" ולא "באם". יש כללים רבים שעורכים כבר מכירים.

מדדי קריאות שאינם בתוסף יואסט

לא כל ההיבטים של קריאות קשורים דווקא לעורך הלשוני של הטקסט. חלק קשורים להיבטי עיצוב ועריכת התוכן, למשל גודל הטקסט ובחירת הפונט, שהם אלמנטים עיצוביים. בנוגע להיבטי תוכן אפשר להוסיף טבלאות, גרפים ותמונות שיפשטו את הטקסט.

באתרי אינטרנט אפשר גם להוסיף קישורים למאמרים המסבירים את המונח בהרחבה. קישורים עוזרים אף לקידום האתרים. כך האורחים באתר נשארים בו יותר זמן ומוצאים בו יותר ערך.

אוצר מילים

היבט נוסף הוא אוצר המילים. לרוב באינטרנט נעדיף משלב בינוני עד דיבורי, כך שכל אחד יוכל להבין ונגיע לקהל גדול יותר. עם זאת, חשוב גם להבין מי קהל היעד. באתר המיועד בעיקר לרופאים יעדיפו להשתמש במונחים מהז'רגון. הרבה פעמים תפקידם של כותבים ועורכי תוכן וגם של עורכי לשון הוא לפשט את המונחים לקהל הרחב ולהתאים את המשלב (רמת הלשון) לקהל היעד.

בכלי זה למשל לומדים את המילים הקשות להבנה לפי מספר ההברות למילה. לאחר בדיקה זו ואורך המשפטים הכלי יבשר לכם לאיזו רמת השכלה הטקסט מתאים.

שגיאות כתיב ותחביר

שגיאות כתיב ותחביר מפריעות מאוד לקורא הילידי להבין את השפה. שגיאות אלו מתחלקות לשני סוגים עיקריים: שגיאות של חוסר תשומת לב ושגיאות של חוסר ידע. שגיאות של חוסר תשומת לב יפריעו כמעט לכל  קורא ויעצרו את הקריאה, למשל חכול במקום כחול.

שגיאות של חוסר ידע קשורות למשל להתאמה דקדוקית בין זכר לנקבה או לשם המספר: משקפיים ורודים ולא ורודות, שלושה שקלים ולא שלוש שקל. אלו משפיעים בעיקר על הקהל המשכיל, משום שהוא עוצר את הקריאה. הוא עלול גם להעיר וזה בהחלט מרגיז. בטקסטים רשמיים יש חשיבות רבה יותר לשפה תקנית מאשר בטקסטים שיווקיים או אישיים. טקסט ללא שגיאות מהותיות משדר רצינות, ידע ואמינות. תפקיד העורך הלשוני לאתרים הוא למצוא את פגמים אלה ולתקן אותם.

דו משמעות ומידע חסר

היבטים נוספים הם דו משמעות ומידע חסר. באינטרנט, בעיקר בטקסט אינפורמטיבי, נשתדל להיות מדויקים ככל האפשר כדי למנוע אי־הבנות. ועורך טוב יעדיף להחליף ביטויים דו-משמעיים במבעים חד-משמעיים יותר.

כך גם מידע חסר. הרבה פעמים כותבים, בייחוד הזריזים שבהם, משמיטים מידע חשוב. מתי הדבר אירע? למה מישהו ביצע פעולה מסוימת? איפה זה קרה? המחסור במידע משפיע הן על הקריאות, הן על האמינות של הטקסט. לכן כדאי להיעזר בחמש המ"מים המוכרות מהעיתונות:

מי - מי עשה?

מה - מה אירע?

מדוע - למה עשה או למה קרה?

מתי  - מתי קרה?

מקום - איפה קרה?